אדם טל בגיל 17: מאתיים החלומות של אדם טל

כתוב את הכותרת כאן

אדם טל טוען שלכל אחד יש חלומות,
לא משנה מה הגיל שלך, אם יש או אין לך עסק, עם או בלי ניסיון.

לאדם טל למשל יש מאתיים חלומות, לפחות כך הוא כתב בגיל 17 והשתמש בכישורי כתיבה שהיום מייצרים לו מיליונים.

כבר בגיל 17 עם מטרות מול העיניים: עשיר ומצליח,
 הוא הבין שאת המצליח הוא השיג,
אך את העשיר, בתנאים בהם היה לעומת התנאים בהם רצה להשיג את ה'עשיר' –
הוא לא יקבל.

האם החלום נגוז?

לא, הוא הוגשם בדרכים אלטרנטיביות, והיום כל אזרח בישראל יכול לחלום על
לעשות את הסכומים שהוא מייצר בדיוק מאותן תכונות שרכש אז כמוסיקאי.

בהילוך מהיר קדימה לגיל 26 בו אדם טל עשה את המיליון הראשון והבין שמיליון ש"ח זה רק נשמע הרבה…
ברגע שאתה מנסה לקנות דירה בת"א [נכון לימים של לפני עשור] ואאודי בחנייה – 

מיליון ש"ח זה כלום.

בגיל 26 הוא הבין שאין תחליף להרגשה של חשבון בנק מלא. זה מרגיש כמו ריבועים בבטן.
זה גם מסוכן.
לעבור ליד פורש ולדעת שאתה יכול לקפוץ לסוכנות ולגהץ כרטיס אשראי, זה לא לבעלי לב חלש
(כי אתה צריך לזכור שזה מטומטם לבזבז 750 אלף כשעשית רק מליון ש״ח)

וכשהתחיל לעשות כסף כמעט נדרס לפחות פעם בשבוע כי אתה מרגיש כל-יכול. חסין כדורים. כאילו הרחוב שלך.

עשור אחר כך עם 200 חלומות מהעבר –
הוא בראש קהילה של מעל 7,000 אנשים שהבינו שהמהפכה הדיגיטלית הרבה יותר משמעותית ממה שהם חשבו,
7,000 אנשים שמתוכם יצאו מיליונרים חדשים בישראל, 
פרילנסרים חדשים שהבינו עצמאות אמיתית מהי,
אנשי משפחה שהביאו עוד הכנסה הביתה והמשיכו לשל את שכר הדירה בכבוד,
צעירים שהבינו שלא חייב תואר כדי להצליח ושיש מי שמבין את המצוקה שלהם ושל עוד מיליונים בישראל –

מרוץ העכברים.
לופ שלא נגמר.

אדם טל התווה נורמה חדשה שטוענת שזה נורמלי לקרוא למישהו "פושטק" ואפילו נשמע טוב! 
שזה הגיוני שיסתכלו עליך במבט מזלזל של "הומלס" מזוקן בכפכפים
שבכלל כל בוקר אתה פותח בהילטון על הים עם המאקבוק הקטן וגורם לפיק ברכיים
אצל כל המתחרים שמחכים לצעד הבא שלו.

זה חלק מהנורמה להגיד "אני רוצה להיות מיליונר" ולא לפחד מה יחשבו עלייך,

ולדעת שיש קהילה שלמה מאחוריך שיודעת את הכוח של הדלת האחורית של המדיה.